1חמתה. הכהו בעיר חמת:2להציב ידו. להציב מקומו לאחור להרחיב גבול ארצו:3ושבעת אלפים פרשים. ובש״ב נאמר אלף ושבע מאות כי לא זכר רק החשובי׳ שבהם:4ויעקר. כי אסור להרבות סוסים כמ״ש בתורה:5וישם דוד. ר״ל שם בהם דבר הראוי להשים במדינה הכבושה והם הנציבים האמור בשמואל ב׳:6כי איש מלחמות. הדרעזר היה שונא ואיש מלחמה עם תועו:7וכל כלי זהב. ר״ל כל מה שהיו מזומנים בידו:8גם אותם. מה שהביאו לו למנחה הקדיש עם השלל אשר לקח בעצמו מכל הגוים והם אדום וכו׳:9ואבשי וכו׳. ובשמואל ב׳ נאמר שדוד הכה בם כי כל נצחון המלחמה נקרא ע״ש המלך ובתהלים נאמר שיואב הכה בהם וארז״ל שב׳ מלחמות היו ולא זהו האמור כאן:10משפט. בין איש לאחיו:11וצדקה. נתן משלו צדקה לכל עמו הנצרכים לקבל צדקה:12על הצבא. היה שר על קבוצת החיל:13מזכיר. היה ממונה על ספר הזכרונות:14כהנים. ר״ל שרי הכהנים צדוק היה משיח מלחמה ואבימלך סגן ולא חשב את אביתר לכ״ג כי לא הועמד עתה כ״א מאז מלך על יהודה אבל יואב עם כי היה שר צבא מאז מ״מ נעשה עתה שר צבא של כל ישראל או על שחזר דוד והעמיד את צדוק לכ״ג לזה לא חשב את אביתר כי לא היה דבר המתקיים:15הראשונים. הם היו ראשונים למקום המלך ועל פיהם נעשה הכל:
